יש משהו מרענן באישה שלא מבקשת להיראות צעירה יותר. אריאלה ורטהיימר בת 69, והיא דווקא לא מתכוונת להתנצל על זה. בקמפיין החדש של קום איל פו היא לא מסתירה את שיער השיבה, לא מנסה למחוק את השנים ובעיקר לא משחקת את המשחק המוכר של “בואי נגרום לה להיראות עשר שנים פחות”. תודה באמת, אפשר גם אחרת.
את השנה החדשה פותחת קום איל פו עם קולקציית סתיו-חורף 2027, “מחשבות מאזור המותניים”, בעיצובה של דניאל כהן, ועם ורטהיימר במרכז הקמפיין. וזה חיבור שעובד לא רע בכלל: מצד אחד בגדים עם אמירה, מצד שני אישה שלא ממש צריכה שיסבירו לה איך להיות נוכחת בחדר.
השפה של קום איל פו נשארת נאמנה לעצמה – אופנה עם אופי, מקום לאינדיבידואליות, פריטים לנשים בגילים ובסגנונות שונים ולצדם גם פריטי יוניסקס. בקיצור, פחות “כך צריך להתלבש בגיל שלך”, ויותר “תלבשי מה שנכון לך”. רעיון שאנחנו בעדו.
ורטהיימר, שמכירה את המותג כבר כשלושה עשורים, מספרת שהחיבור לקמפיין היה טבעי. אבל מה שתפס אותנו הוא דווקא מה שהיא אומרת על הגיל: “אני לא רוצה להיות צעירה יותר. אני רוצה להיות בדיוק בגיל שלי”.
ובואו, זה משפט די מרענן בתקופה שבה תעשיית היופי עדיין עסוקה בלשכנע אותנו שהמטרה הסופית היא להיראות כאילו עצרנו את הזמן איפשהו בדרך לתיכון.
בקמפיין הזה הזמן דווקא נשאר בפריים. גם השיער הלבן. גם הגיל. גם הנוכחות. ודווקא בגלל זה התמונות מרגישות הרבה פחות כמו עוד קמפיין שמנסה למכור לנו אידיאל, והרבה יותר כמו אישה שמגיעה כמו שהיא – והבגדים פשוט מצטרפים.
על הקמפיין אמון הצלם אור דנון, עם סטיילינג של תומר אלמוזנינו, המנהל הקריאטיבי של קום איל פו. הצילומים התקיימו בביתה של סיביל בתל אביב, לצד נולי מייקאפ ואבישי מסטי, שלא ניסה להילחם בשיער השיבה של ורטהיימר אלא להפוך אותו לחלק מהמראה.
וזה אולי החלק שאנחנו הכי אוהבות כאן: אף אחד לא ניסה “לתקן” אותה. במקום עוד מסר על איך להיראות צעירה, הקמפיין הזה מציע משהו הרבה יותר פשוט להיראות כמו עצמך, רק עם בגדים טובים ואם כבר קוראים לקולקציה “מחשבות מאזור המותניים”, אנחנו בעד מחשבה אחת נוספת: אולי הגיע הזמן שגם עולם האופנה יפסיק למדוד נשים לפי הגיל שלהן ויתחיל למדוד אותן לפי הסטייל.
עוד כתבות שיכולות לעניין אותך:
קולקציית סתיו-חורף 2027, עכשיו בחנויות קום איל פו ובאתר.
על הקמפיין אחראים הצלם אור דנון והסטייליסט תומר אלמוזנינו, המנהל הקריאטיבי של קום איל פו. הצילומים התקיימו בביתה של סיביל בתל אביב.