מפגישה מקרית בהרצאה ועד קלווין קליין, ארמני, טומי הילפיגר, אמנות, במבוק ומותג שמחבר בין אופנה לעיצוב – יצאנו להכיר את האישה שמאחורי אחד הרזומה הכי מסקרנים באופנה הישראלית.
פגשנו את ענת חפץ ומהר מאוד מצאנו את עצמנו מקשיבות קצת יותר טוב. לא רק בגלל מה שהיא אמרה על אופנה, אלא בעיקר בגלל כמות התחנות שהסתתרו מאחורי השם שלה. ואז התחלנו לחפור.
כי מתברר שמתחת להגדרה המאוד פשוטה של "מעצבת אופנה" מסתתר רזומה שהיה יכול בקלות למלא כמה קריירות. חפץ עבדה עם שמות כמו קלווין קליין, ארמני, טומי הילפיגר והוגו בוס, הייתה חלק מעולם האופנה המסחרי הגדול ועבדה עבור חברות אופנה בינלאומיות שמייצרות בהיקפים שקשה בכלל לדמיין.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
אבל דווקא כאן הסיפור מתחיל להיות מעניין. כי אחרי שנים שבהן עיצוב אופנה היה עבורה תעשייה של ממש עם קולקציות, ייצור והמון מאוד מאוד פריטים הגיע שלב שבו היא התחילה לחפש משהו אחר. משהו אישי יותר. כזה שלא מסתיים בעוד קולב ועוד קולב.
ובדרך נכנס לחיים שלה גם הבמבוק. כן, במבוק. החומר הזה, שבמבט ראשון נשמע הכי רחוק שאפשר מעולם האופנה, הפך אצלה לכלי יצירתי של ממש. החיבור אליו התחיל בתקופה שבה חיה בפיליפינים, ומשם התפתח לעולם של עבודות אמנות, תערוכות ויצירה שהרחיבה את ההגדרה של מה בכלל אפשר לעשות עם חומר טבעי והרגע הזה, שבו מעצבת אופנה מתחילה להסתכל על חומר לא רק דרך השאלה "מה אפשר ללבוש ממנו?" אלא "מה עוד אפשר ליצור איתו?", מספר לא מעט על הדרך שבה חפץ חושבת. אולי בגלל זה גם המעבר שלה לעולם היצירה האישית מרגיש כל כך טבעי. היא לא באמת עזבה את האופנה. היא פשוט פתחה לה עוד דלת.
אחרי שנים של עבודה עבור מותגים בינלאומיים, הגיע Kawayan – המותג שבו העולמות השונים שלה מתחילים להיפגש: בגדים, משי, במבוק, תכשיטים, קרמיקה, נרות ואובייקטים לבית. פחות "קולקציה" במובן הקלאסי, ויותר עולם שלם עם שפה משלו.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
וזה אולי הדבר שהכי תפס אותנו כשחזרנו מההרצאה: ענת חפץ לא באמת נעה בין אופנה לאמנות. היא פשוט מעולם לא ראתה סיבה להפריד ביניהן.
גם כשעבדה בתעשיית האופנה הגדולה, היא נשארה מעצבת עם סקרנות של יוצרת. וגם היום, כשהיצירה שלה הרבה יותר אישית, אפשר להרגיש את הניסיון שנצבר לאורך שנים בעולם המסחרי. את ההבנה של גוף, חומר, גזרה, מוצר ובעיקר – של מה גורם לאישה לרצות להחזיק משהו ביד ולחשוב: אוקיי, את זה אני רוצה.
והרשימה ממשיכה. חפץ עיצבה גם מדים עבור חברות וגופים גדולים, בהם אל על וחברת דן, לימדה בשנקר, עבדה עם שורה ארוכה של מותגים בינלאומיים, והצליחה לעבור בין עולמות שבדרך כלל דורשים כמה אנשים שונים כדי לכסות אותם ואם בשלב הזה שאלנו את עצמנו איך לא הכרנו את כל הסיפור הזה קודם אנחנו די בטוחות שלא היינו היחידות כי אולי זו בדיוק הנקודה עם ענת חפץ: היא לא מתאימה כל כך בקלות למשבצת אחת.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
הצגת פוסט זה באינסטגרם
עוד כתבות שיכולות לעניין אותך:
מעצבת אופנה? אמנית? גם
יוצרת שעובדת עם חומרים לא צפויים? לגמרי. אשת תעשייה שמכירה את הצד המסחרי של האופנה מבפנים? ועוד איך ובעיקר, אישה שהצליחה לקחת את כל התחנות האלה ולחבר אותן לשפה אחת שמרגישה מאוד שלה. אחרי המפגש איתה, כבר היה לנו ברור שאנחנו צריכות להסתכל שוב על העבודות שלה הפעם לא רק דרך הבגד, אלא דרך כל מה שנמצא מאחוריו והאמת? יש לנו תחושה שגם אתן תעשו את אותו הדבר.