בתצוגה של yanky&nataf הרגשנו שהמסלול משמש כמצלמה אפלה: רגע שבו האור חודר בדיוק כשצריך. “Eclipse” היא לא עוד כותרת—זו הצהרה על שינוי, על נשיות שנולדת מחדש מתוך הצללים, ועל מותג שבוחר למתוח קו ברור בין עבר לעתיד.
על הקולקציה: מהליקוי אל הלבן
הסיפור מתחיל במונוכרום: גוונים מצומצמים ומדויקים שמדגישים חתכים, מבנים וחומריות. המשחק בין כהה לבהיר מתורגם לסילואטות שמחליקות מהצמדת גוף לרחוק נשפך, מחיתוכי מותן “שקטים” לשכבות שמייצרות תנועה. הבחירה לסגור בלבן—בהמשך להשקת קו הכלות ולסטודיו שנצבע לבן—קושרת את הנרטיב לאופטימיות מפוכחת: אחרי שנתיים של מציאות משתנה, הזרקור חוזר לעתיד.
חומריות, גזרות וצללית – חומרים: טקסטילים עם ברק מרומז לצד מאטים—שילובים שמחדדים את הדיאלוג בין אור וחושך, גזרות: קווי מתאר נקיים, הדגשת מותן, כתפיים מעודנות; מעבר מדוקרן־מחויט לרך־זורם בתוך אותה מערכת, תנועה: שכבות שקופות/אטומות שמייצרות עומק בלי “רעש”, ומקבילות את רעיון הליקוי—הסתרה וחשיפה באותה נשימה.
עוד כתבות שיכולות לעניין אותך:
שיתופי פעולה ותבלין אסתטי – תכשיטים: בעיצוב ענבר אבנרי—דיוק נקודתי שממסגר את הפנים ומאזן את הסילואטה, הדפסות: בשיתוף קורנית דיגיטל—טכנולוגיה שמעניקה לגרפיקה את החדות הדרושה כשהפלטה צבעונית מאופקת.
“Eclipse” היא קולקציה שמדברת בזמן הווה. לא נוסטלגיה ולא בריחה קדימה, אלא מפגש מדוד בין שני קטבים שמגדיר מחדש את נקודת האיזון. אם לחפש רגע אחד שמסכם את הערב: כשחושך ואור לא מבטלים זה את זה—הם יוצרים נשיות מדויקת יותר.
