היא מזוהה עם מדי ספורט, תרבות אמריקאית ונוסטלגיה של שנות ה-90 וה-2000, אבל עכשיו חולצת הבייסבול חוזרת למלתחה עם טוויסט אופנתי. פחות מגרש, יותר פאשניסטות
החלום האמריקאי מקבל העונה צורה של חולצת טי. חולצת הבייסבול, עם השרוולים הקונטרסטיים והאווירה הספורטיבית, חוזרת לחזית האופנה ומוכיחה שלפעמים כל מה שצריך כדי לרענן את המלתחה הוא פריט אחד עם קצת אופי והרבה נוסטלגיה.
כדי להבין את הקאמבק שלה, צריך לחזור קצת אחורה. חולצות הבייסבול הפכו לחלק בלתי נפרד ממדי הקבוצות האמריקאיות כבר בסוף המאה ה-19, ובתחילת המאה ה-20 אומצו באופן נרחב על ידי קבוצות הליגה המקצוענית. בשנות ה-90 הן כבר יצאו מהמגרש והפכו לחלק מתרבות הרחוב, בין היתר בזכות הפופולריות של אופנת הספורט ומוצרי המרצ'נדייז של קבוצות הבייסבול. השרוולים בצבע הניגודי, הגזרה המשוחררת והלוגואים הגדולים הפכו לחלק בלתי נפרד מהאסתטיקה האמריקאית.
עכשיו, כמה עשורים אחרי, הפריט מקבל הזדמנות נוספת. אמילי רטאייקאוסקי וזואי קרביץ כבר אימצו את המראה, כשכל אחת לקחה אותו לכיוון קצת אחר. רטאייקאוסקי שילבה חולצת בייסבול רחבה עם מכנסי קפרי ועקבים, בעוד קרביץ בחרה בחולצה בגוונים של כחול ולבן ושילבה אותה עם חצאית מידי ומשקפי שמש. גם בלה חדיד והיילי ביבר הצטרפו לחגיגה עם גרסאות גרפיות ובעלות אופי וינטג'י.
העניין הוא שהפעם לא מדובר בניסיון לשחזר מדי ספורט מכף רגל ועד ראש. דווקא השילובים הלא צפויים הם אלה שעושים את העבודה: חולצת בייסבול עם חצאית סאטן, מכנסיים מחויטים, ג'ינס רחב או מכנסי ברמודה. אפשר לבחור בגרסה הצמודה והקצרה יותר, ואפשר ללכת על חולצה אוברסייז שנראית כאילו נשלפה מארון וינטג' אמריקאי.
גם עולם האופנה כבר אימץ את האסתטיקה הזאת, עם פרשנויות של מותגים כמו Miu Miu, Vetements ו-Ganni, לצד גרסאות יומיומיות ונגישות יותר. וזה אולי כל הקסם שלה: היא מצליחה להכניס למראה קצת אופי, קצת נוסטלגיה והרבה פחות מאמץ מחולצת טי לבנה רגילה.