אחרי המבול מגיעה הבנייה מחדש. בפעם השנייה שקובי הלפרין וקרן וולף נפגשים סביב קולקציה משותפת, הם לוקחים את הסיפור של מגדל בבל ומתרגמים אותו לתכשיטים פיסוליים שנראו על המסלול בפריז במסגרת קולקציית אביב 2027 של הלפרין. הקולקציה, A Common Thread, ממשיכה את הרעיון שהתחיל בשיתוף הפעולה הקודם, אבל הפעם במקום הישרדות מגיע השלב שאחריה: לחבר את החלקים מחדש. וולף עושה את זה דרך חוליות גיאומטריות שנראות כמו לבנים קטנות, ומרכיבה מהן תכשיטים גדולים, שכמעט קשה לקרוא להם רק "תכשיטים".
כסף וזהב נפגשים כאן בלי יותר מדי חוקים, לצד קריסטלים שקופים ואלמנטים גיאומטריים בהשראת אדריכלות וארט דקו. התוצאה מגיעה בגרסה גדולה ובולטת של עגילים, טבעות, צמידי רגל, תכשיטי גוף וצעיפים פיסוליים והעגילים הם כנראה החלק שאי אפשר לפספס. הם בנויים מצורות גיאומטריות שמתחברות זו לזו כמו לבנים קטנות, עם נוכחות שפחות מזכירה תכשיט ויותר אובייקט אופנתי. ובעינינו, זה בדיוק מה שהופך אותם למעניינים.
גם מגדל בבל של סלבדור דאלי נמצא ברקע. הלפרין מספר שהדימוי של המגדל העצום מול האדם הקטן שעמד תחתיו ליווה את תהליך העבודה, ובעיניו הוא הפך לשאלה על הכוח של היחיד מול הכוח של הקבוצה וזה אולי החלק המעניין באמת בקולקציה: החוליות השונות לא מוותרות על השוני שלהן כדי להתחבר. הן פשוט מתחברות. רעיון די פשוט, אבל כזה שעובד לא רע גם כשמורידים אותו מהמיתולוגיה אל הארון שלנו.
עוד כתבות שיכולות לעניין אותך:
כי בסופו של דבר, מה שתפס לנו את העין כאן הוא לא רק הסיפור שמאחורי הקולקציה, אלא הדרך שבה הוא נראה. התכשיטים הגדולים, המתכת הדו־גונית והנוכחות הפיסולית שלהם מצליחים להפוך גם את הפרטים הקטנים בלוק למשהו הרבה יותר דרמטי. במקום עוד תכשיט שמסיים את הלוק, וולף והלפרין מציעים הפעם כזה שבונה אותו. ואנחנו, כמובן, בעד קצת יותר בנייה וקצת פחות מינימליזם.