אנחנו אוהבות כשמותג ישראלי חוזר לא רק כסמל נוסטלגיה, אלא כבסיס לשיחה חדשה על אופנה מקומית. במקרה של קארן מזרחי, זה לא "עוד ריבייבל", אלא המשך טבעי של סיפור משפחתי: דור שני שחי את המותג מבפנים, ומתרגם אותו למלתחה עכשווית – למישהי שחיה בין משרד, רכב, עיר, סופ"ש.
Backstage becomes front row היא לא קולקציה שמנסה לחקות את "ראש אינדיאני" של פעם, אלא להחזיר את האומץ, הצבעוניות והחוצפה הרכה שלו למקום אחר: גזרות פרקטיות, איכות של תפר, וטוויסט רגשי שמתכתב עם העבר בלי להיתקע בו.
יש מותגים שהם לא רק בגדים, אלא זיכרון. "ראש אינדיאני" הוא אחד מהם – שם שמיד שולף מהראש ג’ינסים צבעוניים, הדפסים נועזים ולוגו של ראש נוצותי שהיה תלוי בכניסה לחנויות בכל קניון מרכזי בארץ. מי שגדלה מאחורי הקלעים של המותג הזה היא קארן מזרחי, והקולקציה החדשה שלה לחורף 2026, שנקראת Backstage becomes front row, מחזירה את הסיפור המשפחתי לקדמת הבמה.
קצת רקע: כש"ראש אינדיאני" היה הלוק הישראלי
מותג האופנה "ראש אינדיאני" הוקם באמצע שנות ה־70 על ידי ניסים מזרחי, אחרי שסיים את לימודיו בשנקר. החנות הראשונה נפתחה מול מגדל שלום, ובשיאו הפך המותג לרשת האופנה הגדולה בארץ, עם כ־60 חנויות ומחזור של עשרות מיליוני שקלים.
זו הייתה אחת הרשתות שחידשו את אופנת הצעירים בישראל: ג’ינסים, הדפסים גרפיים, השפעות אתניות, צבעוניות שלא נראתה קודם, וגם סיסמאות פרסום שהפכו לחלק מהדימוי של "הבחורה עם ראש אינדיאני".
אחרי שני עשורים בחזית, הרשת נסגרה בתחילת שנות ה־2000, אבל מבחינה תרבותית – היא הפכה לאייקון נוסטלגי: מותג שעיצב דור שלם, ונשאר חקוק בזיכרון של מי שגדלה בשנות ה־80 וה־90.
קארן מזרחי: ילדות בין ארגזי ג’ינס ותצוגות אופנה
קארן מזרחי נולדה ב־1975 – באותה שנה שבה נולד גם "ראש אינדיאני". היא בתו של ניסים מזרחי, מייסד המותג, ואחייניתו של דני מזרחי, מעצב שמלות הכלה והערב.
בילדות שלה, "מאחורי הקלעים" לא היה ביטוי מטאפורי: זה היה העולם היומיומי – מחסני המפעל, גלילי בדים, כפתורים, תוויות, תצוגות, צילומים. בהמשך למדה בשנקר הנדסאות עם התמחות בטקסטיל, והקימה מותג עצמאי הפועל תחת שמה – עם סטודיו וחנות בשרונים וקהל לקוחות נאמן כבר מעל לשני עשורים.
בשנים האחרונות קארן מדברת בגלוי על השורשים שלה ועל הרצון לחבר בין הזיכרון המשפחתי לבין שפה עיצובית עדכנית – לא לשחזר "ראש אינדיאני" במובן הרטרו, אלא להשתמש בו כחומר גלם רגשי ועיצובי.
Backstage becomes front row: הארכיון יוצא מהמחסן
קולקציית חורף 2026 של קארן מזרחי, הנושאת את השם Backstage becomes front row, עושה בדיוק את זה: לוקחת את מאחורי הקלעים של ילדותה – המפעל, הארכיון, התוויות – ומעלה אותם לבמה הקדמית.
העונה קארן משלבת ממש פריטים מקוריים מתוך הארכיון המשפחתי שנשמר ממחסני המפעל: כפתורים, רוכסנים, תוויות ולייבלים משנות ה־70, שמקבלים חיים חדשים על גזרות עכשוויות. הם נכנסים לפרטים הקטנים – סגירות, תפרים, תגיות פנימיות – והופכים למעין קריצה אינטימית לעבר.
לצד זה, הקולקציה בנויה סביב בדים וגזרות שמדברות שפה יומיומית מאוד:
ג’ינס גולמי ואריגים לא מעובדים – מכנסיים וז’קטים שנראים כאילו יצאו הרגע מהגזרה הראשונה, עם תחושה של חומר "חי" שנועד ללוות את היומיום ולהשתפשף עם הזמן.
גזרות פרקטיות – פריטים שנועדו ללוות את הלובשת בשגרה, להיכנס לכביסה ביתית, לחזור, ולהפוך לחלק מהמלתחה הרגילה ולא רק לבגד "לאירוע".
מולם מופיע קו רך יותר – שמלות וחולצות משיפון, תחרה ומשי – שמייצרות שכבת חלום מעל הבייסיק: משחק בין הצד הפונקציונלי של המפעל לבין הילדה שהסתובבה מאחורי הקלעים של תצוגות האופנה. הכל – מהסקיצות ועד הייצור – נעשה בישראל, מתוך המשכיות ישירה למסורת של ייצור מקומי שהייתה חלק מה־DNA של "ראש אינדיאני" המקורי.
איך זה נראה בפועל?
מבחינת הלוק, Backstage becomes front row מרגישה כמו דיאלוג בין שתי תקופות:
מצד אחד, ז’קטי ג’ינס קלאסיים, מכנסיים ישרים וגזרות עבודה נקיות – לפעמים עם פרופורציות מעט מוגדלות וכתפיים מודגשות, כמחווה שנות־שבעים–שמונים.
מצד שני, פריטים נשיים יותר: שמלות שיפון שקופות־למחצה בשכבות, תחרות עדינות, חולצות משי שנלבשות מעל או מתחת לדנים הגולמי.
עוד כתבות שיכולות לעניין אותך:
הפרטים הקטנים – כפתור שמרגיש קצת "ישן", תווית ישנה שתופרת סיפור לילדה שגדלה במפעל, רוכסן עם אופי – הם אלה שמספרים את הקשר הישיר בין הארכיון לבין הקולקציה החדשה.
למה זה מרגש אותנו
בסופו של דבר, זו קולקציה שעוסקת בזיכרון – אבל לובשת את ההווה.
