“שבוע האופנה ישראל–קנדה תל אביב 2025” נפתח במשכן החדש בקרמניצקי – ואנחנו היינו שם
אנחנו מגיעות לקרמניצקי דקות לפני תחילת הטקס. האור של תל־אביב נמס לתוך האולם החדש, והשיחה בין האורחים נשמעת כמו תזמורת של סקרנות. זו לא עוד פתיחה—זה מצב־רוח. ערב ששם את היצירה הישראלית בחזית, ומזכיר למה חיכינו לשבוע הזה.
רגעי פתיחה—כשאופרה פוגשת מסלול
המסך הקולי נפתח: מקהלת האופרה הישראלית בניהולו המוזיקלי של נדב סיוון ובניצוח איתי ברקוביץ’, ושירי מימון שמעניקה ל“עוד יהיה לי” שכבה של תקווה. בהמשך—עיבודים חיים עם פסנתר וביטים אלקטרוניים ל“רקוויאם” של מוצרט, “מאדאם בטרפליי”, “כרמינה בורנה” ו“קוולריה רוסטיקנה”, וסופרן של הילה פחימה שמדגדג את הגב. זו פגישה מדויקת בין במה למסלול, בין קלאסי לעכשווי. בסיום הערב “יום יבוא” עם רוני דלומי, ליהי טולדנו ואניה בוקשטיין—והלב מסכים.
מוטי רייף, יוזם ומפיק שבוע האופנה: “דווקא בימים האלו… היה חשוב לי להזכיר כמה יצירתיות ועומק יש כאן. ערב הגאלה הראה לעולם שאנחנו לא רק שורדים – אנחנו יוצרים.”
ברק רוזן, מנכ"ל ומבעלי ישראל קנדה: “יש לנו את הכבוד לארח את שבוע האופנה במשכן החדש שלנו… החיבור בין עיצוב, תרבות וחדשנות מבטא את מהות ישראל קנדה.”
הפרסים—מחיאות כפיים שהגיעו בזמן
פרס מפעל חיים הוענק לצלם האופנה האגדי בן לם—אחד שבנה אסתטיקה מקומית לפני שדיברנו על מותגים “גלובליים”. הפרס הוענק ע״י חלי גולדנברג; האולם קם על הרגליים.
פרס הוקרה על הצלחה בינלאומית לסאן מזרחי, שמסלולי Dior, Chanel, Versace, Hermès ו־Victoria’s Secret כבר רשומים בדרכון האופנתי שלה. הנה קול ישראלי שמדבר שפה עולמית.
תצוגות ההוקרה — הניתוח שלנו
“תצוגת הלבבות” (אוצר: עומר יהב)
תצוגה שמדברת נשיות ישראלית בלי סימני קריאה מיותרים — לבבות כקונספט, אבל התרגומים היו רחוקים מקיטש, ברובם. הקאסטינג היה חכם: חיבור בין פרפורמריות, דוגמניות ואייקונים תרבותיים יצר נוכחות רגשית על המסלול.
אהבנו
את ההצבה של לב כסמל דרך חומרים וטכניקות: רקמות יד, חיתוכים אסימטריים ושימוש בשקיפויות—עדין אבל עם משמעות, את הלוקים שנשענו על קונטרסט: שמלות “רכות” מול אביזרי מתכת דקים; לבבים כחיתוך ולא כהדפס, את הרגעים הפרפורמטיביים של הצועדות (שירי מימון, רומי פרנקל, סתיו סטרשקו ועוד) — הוסיפו שכבה של דיאלוג, לא רק הליכה.
פחות אהבנו (וגם טיפ להבא)
כשהלב הופך להדפס גדול או לאפליקציה “על השטח” — זה מרגיש מהיר מדי. עדיף לב כג׳סטה חיתוכית (neckline, גב, חיבור תפרים), חלק מהסטיילינג העמוס (תכשיט + תיק + כובע) האפיל על הרעיון. בתצוגה רעיונית — פחות זה יותר, סטנדאאוטים שלנו – שילובי שקיפות + רקמת יד לבנה שעבדו עם הגוף ולא נגדו, לב חתוך בקו המותן/חזה שנראה מודרני, לא מתוק מדי, טקסטורות טון־על־טון שנתנו עומק בלי לצעוק.
“חגיגה של התרבות הישראלית” — 21 מעצבים, פסיפס אחד
תצוגה שמתרגמת מורשת אישית לקו עכשווי. לא “תחפושות של פולקלור”, אלא ציטוטים חכמים — פנסים קטנים על בית, משפחה ומסורת. החוזקה הגדולה: קווי תפר, פרופורציות וחומרים שמספרים סיפור בלי להפוך לשיעור בהיסטוריה.
אהבנו
כששכבות, קיפולים ורקמות הפכו לשפה של חייטות: זה הרגיש יוקרה מקומית, לא קיטש, הצבעוניות המושכלת: חום עמוק, חאקי, לבן־שבור, כחולים רגועים — מרחב של שקט שאפשר לסיפור לצוף, הסטיילינג המאופק שנתן לדגם לנשום. ניכר שיש יד אמנותית על הדק (הכיוון האמנותי של מזל חסון + ליווי המקהלה).
פחות אהבנו – רגעים בודדים של עודף סימבוליקה (ריבוי פריטים עם “סיפור” על אותו לוק). הסיפור עובד טוב יותר כשהוא מזוקק לפרט־מפתח אחד, מדי פעם נראו אורכים מאתגרים שחתכו את הגוף. הצעה: ללטש את ה־hemline לגובה שמאריך שוק.
סטנדאאוטים שלנו – פרשנויות שבהן הדפוס היסטורי, הגזרה מודרנית — חיבור שמצטלם פיין גם מחוץ למסלול, Mix של טקסטיל מסורתי עם חיתוכי ספורט/טיילורינג — ישראליות עדכנית בלי מרכאות, הופעות אורח של פרפורמרים/אושיות (נטע אלחמיסטר, מגי אזרזר, איתי לוי ועוד) שהרגישו חלק מהסיפור ולא רק “שם גדול”.
מבט שלנו
כשהמוזיקה נרגעת, אנחנו רושמות במחברת: השנה, הפוקוס הוא על חיבורים—אופרה ועיר, היסטוריה ועכשיו, קהילה ומסלול. זה ה־DNA החדש של השבוע: לא רק תצוגות, אלא שיחה תרבותית. אנחנו אוהבות במיוחד את המעבר למשכן החדש במתחם קרמניצקי—שפה אדריכלית שמושיטה יד לעתיד: קמפוס טכנולוגי, מגורים, מסחר—ומסלול באמצע שמרגיש כמו בית.
עוד כתבות שיכולות לעניין אותך:
המסגרת—מה קורה השבוע
“שבוע האופנה ישראל–קנדה תל אביב 2025” חוזר אחרי הפסקה של שנתיים—עם בית חדש במתחם קרמניצקי (ישראל קנדה בשיתוף צ׳ק פוינט), ותוכנית שמציבה את תל־אביב על המפה. בין 26–30 באוקטובר 2025: 28 תצוגות של מיטב המעצבים, וגאלה פתיחה שמחברת בין יצירה ישראלית לקהל הרחב.
