יש תצוגות שחורגות מגבולות אופנה ומתחברות ישר לדמיון. תצוגת הרכבת של שאנל, זו שהתרחשה בתוך תחנת רכבת דמיונית שנבנתה בגרנד פאלה, הייתה בדיוק מסוג הרגעים האלה: מחווה נוסטלגית לעידן של מסעות, לפואטיקה של יציאה לדרך – ובעיקר פתיחה רשמית לעידן יצירתי חדש בבית שאנל.
ביקורות האופנה בעולם מיהרו להגדיר את התצוגה כאחד האירועים המעוצבים והמדויקים של השנה, והדגישו את הבחירה להעמיד את המסלול דווקא בתוך תחנה מקום של תנועה, פרידה ותקווה – כסמל למעבר מעידן קרל לאגרפלד אל חתימתה של וירג’יני ויאר.
הגרנד פאלה הוסב לכדי Gare de Chanel מלאה: רציפים מוארים, לוחות יציאה, שעוני תחנה ברונזה ושמות רציפים שמרפררים ליעדים המזוהים עם הבית ונציה, אנטיב, הריביירה ועוד. האורחים הרגישו לרגע כאילו עלו על רכבת של שאנל, רק שהפעם הכרטיס הוא הזמנה ישירה אל הלב של הפריזאיות.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
הקולקציה: מלתחה של אישה נוסעת לא תחפושת למסלול
גם סביב הקולקציה עצמה נרשמה התלהבות פחות “הצגה לתמונות”, יותר בגדים שמרגישים כמו מישהי שבאמת עולה לרכבת:
חליפות טוויד בגוונים טבעיים, חצאיות A עם כיסי פאץ’ וגזרות קצרות שמדברות לקהל צעיר.
הדפסים שמזכירים נופים מטושטשים מבעד לחלון רכבת בתנועה.
מכנסיים קצרים במותן גבוהה ומגפי סוק־בוטס עם עקב יציב – מהפריטים שסומנו כפייבוריטים.
משחקי ג׳נדר עדינים: צווארונים לבנים, פפיונים, וגזרות מחויטות שמאזכרות את לאגרפלד בלי להפוך למחווה כבדה.
בסיום עלו על המסלול שמלות ערב נקיות ומדויקות עם צווארון לבן חד – כאילו סוגרות בסימן קריצה שקטה לעבר, ומפנות מקום לשפה החדשה של הבית.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
על הרציף: סאן מזרחי צועדת – והמסלול מרגיש קצת יותר קרוב לישראל
ובתוך כל העולם הזה – היה רגע אחד שהיה שלנו לגמרי: סאן מזרחי, הדוגמנית הישראלית שנבחרה לצעוד על רציף שאנל ולהביא איתה גאווה כחול־לבן עד השורה הראשונה.
סאן, שנחשבת לאחת ההבטחות הצעירות בזירת הדוגמנות הבינלאומית, עלתה על המסלול בלוק טוויד קלאסי ונוכחות בטוחה, בדיוק בנקודה שבה החיבור בין מסורת לרוח חדשה היה הכי מורגש. עבורנו זו לא עוד הופעה של ישראלית על מסלול – זו אמירה: הפנים החדשות של שאנל 2025 מגיעות גם מפה.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
עוד כתבות שיכולות לעניין אותך:
מסע ברכבת אבל בעצם סיפור על אישה
בסיכום, התגובות בעולם היו כמעט זהות בטון: זה לא היה רק שואו, אלא מסע. מסע של נוסטלגיה, של נשיות מודרנית, של מעבר בין עולמות. תצוגה שבנתה יקום שלם – קווים נקיים, רגעים אנושיים, ורכבת דמיונית אחת שעוצרת לרגע את כולם וסאן מזרחי? היא עלתה על הרכבת הזאת, ודי ברור שזו רק תחנה אחת במסלול בינלאומי שעוד יעצור בלא מעט מסלולים בדרך.
