UPCOMING DESIGNERS העלו את מיה רגב עם הקפוצ’ון Bring Them Home, המסלול קיבל לב. בין קובי הלפרין שתרם לקהילה, Mother of All שחיברו שיער לאופנה ויובל כספית שתרגמה מסלול ללבישה
יובל כספית × TERMINAL X
על הקולקציה: חורף שמדבר בשתי שפות – מחויט חד ומדויק מול רוך רומנטי שמסתכל לעיר בעיניים. בלייזרים עם כתף ממושקלת וקווי מתאר נקיים, חצאיות עיפרון ומידי זורמות, שמלות מקסי עם חיתוכי מותן שמצרים את המרכז ומדגישים תנועה. מעל הבסיס המחויט נכנסים טקסטורות שמחממות את הפריים: טוויד דק, סריגי ריב צמודים, דמוי־עור רך ופייט מיקרו שמבריק במידה. הפלטה נעה בין שחור–אבן–שמנת לבין הבלחות מתכתיות (כסף מושחר) ונגיעות בורדו – בדיוק כשצריך כדי לשבור מונוכרום. התכשיטים והאקססוריז לא “סוגרים לוק” אלא בונים אותו: שרשראות דקות בשכבות, קלאץ’ מינימלי, נעליים חדות בעקב בינוני. הכול יושב על קו נשי־עכשווי שמחפש תכל’ס לביש, אבל לא מוותר על חתימה אישית.
מה אהבנו
ה־mix בין בלייזר סטרוקטורלי לשמלת סאטן – “מחויט + רוך” שעובד מעולה, המחוך הדקיק מעל חולצת כפתורים לבנה (שבירה נכונה למשרד־לערב), האקססוריז המדויקים: שרשראות דקות וקלאץ’ מינימלי שמסדרים את הלוק בלי מאמץ, חצאית מידי קלה בתנועה עם מגף צר – סילואטה שמאריכה קו בלי להכביד.
Mother of All × GLC by Chani Wigs
על הקולקציה: “The Temple of the Mother” ל־FW25 מציבה מקדש פרטי לנשיות חופשית ועוצמתית. הקווים נקיים אך לא סטריליים, הסילואטות חדשות ומדויקות—מחוכים שמשרטטים מותן בלי לצעוק, מחשופים שמאזכרים עלי כותרת וכנפי פרפר, ושמלת מקסי פייטים שמדליקה את הבמה בתנועה. לצד עבודת חייטות עכשווית, הקולקציה משובצת עבודות יד בקריסטלים סביב אובייקט ה־Sunrose (שמש+ורד) – מוטיב גרפי שמחבר רכות לעוצמה. הפלטה נעה בין בורדו עמוק לתכלת קריר, ירוק מנטה, כסף מטאלי ושחור—פרשנות רעננה לאלגנטיות נשית שאינה מתנצלת.
שיתוף הפעולה עם GLC by Chani Wigs: על המסלול נחשפה קולקציית פאות בעבודת יד משיער טבעי, בטכניקה ייחודית של חני רובינשטיין. המהלך—ראשון מסוגו בישראל בין מותג אופנה ישראלי־בינלאומי למותג פאות יוקרתיות—ממקם את הפאה כלבוש־ראש אופנתי לכל דבר: קווים נקיים, גוונים טבעיים, אורכים משתנים וסטיילינג שמטמיע את השיער כחלק מהסילואטה. התוצאה: דיאלוג שלם בין בגד, גוף ושיער, שמחדד את רעיון “המקדש” כאסתטיקה כוללת.
מה אהבנו:
ה־mix בין מחוך גרפי לשמלת מקסי זורמת עם פייט מיקרו—ניגוד מדויק בין משמעת לרוך, פרפרים/פרחים כמחוות בנקודות הקריטיות—מחשופים, חיתוכי מותן, שולי שמלה—לא כהדפס, אלא כמבנה, שימוש מושכל בכסף מטאלי בתוך פלטה חמה־קרה (בורדו/מנטה/תכלת) שמעדן את הדרמה, הפאות כ־“אקססורי של זהות”: לא מסכה, אלא הארכה טבעית של הלוק—מסגרת שמדייקת פרופורציות ופוקוס.
רגע מסלול: טיטי איינאו, בחודש השמיני להריונה, סגרה את התצוגה עם מסר על בטנה—העלאת מודעות להיעלמותה של היימנוט קסאו, בת ה־9 שנעלמה בצפת בפברואר 2024. מחווה שמחברת אופנה לחמלה ולמחויבות ציבורית, וסוגרת את “המקדש” באמירה שאינה נשארת על המסלול.
UPCOMING DESIGNERS — חמישה קולות חדשים על המסלול
במתחם החדש של ישראל־קנדה בקרמינצקי, בשיתוף צ’ק פוינט ובחסות רולדין, עלתה אחת התצוגות המסקרנות של שבוע האופנה ישראל־קנדה תל אביב 2025 (שנה 15 ביוזמת והפקת מוטי רייפ): UPCOMING DESIGNERS. חמישה מעצבים צעירים ופורצי דרך מציגים קולקציות אישיות, בועטות ובעלות עומק – כאלה שמנסחות זהות מקומית, פותחות גבולות אסתטיים ומדברות את רוח הזמן. לצד החזרה של שבוע האופנה לאחר שנתיים של שקט יצירתי, נרשם דגש מחודש על תמיכה באופנה ישראלית, חיזוק קשר עם קהילות יהודיות וישראליות בתפוצות, וקידום ערכי קיימות, הכלה ושינוי אידיאל היופי.
נועם מעיין — Pattern Streetwear
קול צעיר, חופשי וחברתי שמגדיר עצמו “סטריט גבוה”: יוניסקס נועז המשלב ג’ינס וקורדרוי בגזרות חדשניות והדפסים מלאי חוצפה ואופי. הגישה מבקשת שוויוניות ונגישות — אופנה לכל גיל, מין, צבע ומידה — מתוך ביטחון עצמי ושובבות. על המסלול בלט מעיל פאף מג’ינס בעבודת יד שמחבר בין רחוב לקוטור. רגע שיא טעון: מיה רגב, החטופה ששבה מהשבי, צעדה עם הקפוצ’ון Bring Them Home — דימוי חזותי של כאב ותקווה. כל הפריטים מיוצרים בישראל ומפרנסים משפחות מקומיות.
עומר מיכאל — MICHAEL
שפה תיאטרלית ואישיות דרמטית במפגש בין אופנת עילית, סטריט־סטייל ותיאטרון חזותי. ההשראות נעות בין קוקו שאנל ואלבר אלבז לאיקונות תרבות: בוטיצ’לי (“ונוס עולה מן הים”), ילדי הפרחים של הסבנטיז ושמלות צ’רלסטון מחורזות. 12 דגמים במנעד מידות רחב (34–40 ופלאס) מחולקים לשלושה פרקים: Dark (שחור מוחלט), Revive (לידה מחדש בגווני סגול וורוד) ו־Divine (דרמה תיאטרלית עם מנומרים, חרוזים ואלמנטים פיסוליים). הדגם המסיים, מחווה ל־Cat Woman, כולל חתול ריאליסטי לבן שנוצר במיוחד בידי האמן עמי זרוק.
עלמה שפיגלר — Alma Spiegler
בוגרת שנקר (2025) עם קולקציה נשית רגישה ובעלת עומק רגשי, שנולדה מתוך התמודדות אישית עם אנדומטריוזיס. המתח בין חשיפה להסתרה — רוך מול עוצמה — נרקם בחומרים מנוגדים: צמר מול אורגנזה, שקיפויות מול אטימות, עדינות מול קשיחות. הגזרות רב־עונתיות עם נגיעות מחוייטות, קצוות פרומים ואסימטריה, בצבעוניות מונוכרומטית של שחור, לבן ובז’.
כליל דקל — KLIL DEKEL
בוגר Polimoda (פירנצה) עם קולקציית בכורה שמחברת מוזיקה, תיאטרון ותרבות שוליים: Elevated Punk / Dark Beauty. 16 דגמים שנעים בין רוך לעוצמה, נשיות לגבריות, שקיפות לאטימות, תוך מיקוד ב־Outerwear — מעילים, שמלות וחולצות שמעניקות פרשנות מודרנית לחופש הגוף והביטוי העצמי. השראה מהפאנק של שנות ה־70 וה־90 מפורקת ומורכבת מחדש לאסתטיקה חצופה אך מלוטשת, על ציר זהות וחירות. מאחורי הקלעים: ניסיון בזירת הרחוב כשדה יצירה, בתצוגות בשוק הפשפשים בחיפה עם דוגמנים מקומיים וסטודנטים.
יובל אלרואי — Outré
קולקציה Tapestry Reverie שמחברת אמנות, קיימות וחייטות עילית: גובלנים עתיקים מקבלים חיים חדשים כפריטי לבוש חד־פעמיים, שכל אחד ממוספר (AP X/20). לצד היצירות האמנותיות מוצגים שישה פריטי יוניסקס נגישים במידות רחבות. העיסוק בזיכרון, חומריות ומלאכת יד מאט את הקצב בעידן דיגיטלי ומחזיר את הכבוד לדיוק, לאיטיות ולנצחיות של עשייה ידנית.
קובי הלפרין — תצוגת תרומה לקרן “אמהות” ע״ש פינצ’י מור
במסגרת שבוע האופנה ישראל־קנדה תל אביב 2025 (מהדורה 15 ביוזמת והפקת מוטי רייפ), על המסלול עלתה תצוגת התרמה מיוחדת לקרן “אמהות” ע״ש פינצ’י מור. קובי הלפרין הציג כאן את הקולקציה שהושקה זה-מקרוב בשבוע האופנה בפריז—חיבור טבעי בין אופנת עילית לפעולה חברתית.
עוד כתבות שיכולות לעניין אותך:
השראה ישירה מלוקיישן התצוגה הפריזאי—Hôtel de Maison—והדיאלוג שהוא מייצר בין עבר להווה: ארכיטקטורה היסטורית שנקראת מחדש בשפה מודרנית. המוטיבים הבולטים נטועים בדימויי “גן עדן”: פרחוניות עשירה, הדפסים טרופיים ופרחים אקזוטיים לצד דפסי נחש כרמיזה לסיפור אדם וחווה—כולם נרקמים לטקסטורות רב־שכבתיות שמעניקות עומק ומשחק חומרי. פלטת הצבעים, שנבנתה “דרך האור” של המייסון, מציעה גוונים עזים שעברו עמעום חם—כאילו קרני שמש סוננו דרך הגן והחללים—ומעניקים לפרחוניות רובד אלגנטי ומעודן. כך נוצר מעבר מרהיב מן העתיק אל המודרני: שמלות וסטים מחויטים עם הדפסי גן, משיי/טאפט/צמר קר שמדגישים צללית, ותפירה שמקפלת בתוכה את זיכרון הארמון לצד קו לביש עכשווי.
המסגור הרחב: השנה שבוע האופנה חוזר אחרי שנתיים של הפסקה—במשכן חדש במתחם קרמינצקי של ישראל־קנדה, בשיתוף צ’ק פוינט—ומשם משגר מסר כפול: תמיכה יוצרת באופנה ישראלית וחיזוק הקשר עם קהילות יהודיות וישראליות בתפוצות, לצד המשך קידום קיימות, הכלה ושינוי אידיאל היופי. התצוגה של הלפרין תופסת את הרוח הזו בדיוק: אופנה שמספרת סיפור מקומי־בינלאומי עם לב ער לקהילה.
