בזמן שספרד מסעירה את אירופה עם גל ביטויי אנטישמיות ופרישתה המתוקשרת מהאירוויזיון בשל השתתפות ישראל, דווקא משם מגיעה בשורה שמספרת סיפור אחר לגמרי. ואנחנו, כמגזין אופנה ישראלי, תמיד מעדיפות להביא גם את הצד הזה רגעי ההצלחה, ההכרה והגאווה המקומית שמתרחשים מאחורי הרעש. מוזיאון קריסטובל בלאנסיאגה שבחבל הבאסקים אחד ממוסדות האופנה החשובים בעולם הודיע כי מחלקת עיצוב האופנה של שנקר נבחרה לאחת מ־12 המחלקות המובילות בעולם, במסגרת פרויקט הדגל החינוכי שלו, Transmissions. שנקר היא הנציגה היחידה מישראל ברשימה המרשימה של מוסדות עיצוב בינלאומיים.
הפרויקט, שנמשך על פני כמה שנים, נועד לשמר, לחקור ולהנגיש לדורות הבאים את מורשתו המקצועית והתרבותית של מעצב־העל קריסטובל בלאנסיאגה מאסטר החייטות שהגדיר מחדש את צללית האישה במאה ה־20, ושאליו מתייחסים מעצבים עד היום כאל "המאסטר של כולנו".
אופנה מעל רעשי הרקע
על רקע הרעש הציבורי שמגיע מספרד בנוגע לישראל, הבחירה בשנקר מקבלת משמעות כפולה: מצד אחד מציאות פוליטית טעונה, ומצד שני החלטה מקצועית טהורה של מוסדות תרבות ואקדמיה, שמצביעים על הכישרון, העבודה הקשה והחדשנות שמתרחשת כאן. דווקא כשהשיח הבינלאומי סביב ישראל נע בין חרמות לכותרות קשות, מוסד כמו מוזיאון בלנסיאגה מעדיף לדבר בשפה אחרת: שפה של יצירה, מחקר ושיתופי פעולה ארוכי טווח.
עבור שנקר, מדובר במהלך שמחזק את מעמדה כשחקנית מרכזית במפת האופנה העולמית לא רק דרך נוכחות ב"שבועות אופנה" ותצוגות, אלא דרך השתלבות בפרויקטים של עומק, שחוקרים ארכיונים, טכניקות חייטות ומתודות הוראה.
מה זה בעצם Transmissions?
Transmissions הוא פרויקט חינוכי רחב היקף שמוביל מוזיאון בלנסיאגה, ומיועד לבתי ספר נבחרים לעיצוב אופנה מרחבי העולם. המטרה: לחבר סטודנטים צעירים למורשתו של בלאנסיאגה הפילוסופיה, הביוגרפיה, טכניקות החייטות והסילואטים המהפכניים שלו ולהזמין אותם ליצור פרשנות עכשווית משלהם.
במהלך הפרויקט הסטודנטים נדרשים לצלול לתוך דימויים היסטוריים, ארכיונים, תיעוד של דגמים, ואף לפענח מחדש את צורת העבודה של המאסטר הספרדי: מבדים כבדים וחייטות מחויטת כמעט אדריכלית, עד הניסויים שלו בקווי מתאר משוחררים יותר כמו שמלות ה"סאק" והבייבי־דול, שהקדימו את זמנן.
שנקר בחזית: מי הן הסטודנטיות שמציגות בספרד?
במסגרת מחזור התערוכה הנוכחי, שנפתחה בתחילת אוקטובר במוזיאון, מוצגות עבודותיהן של שש סטודנטיות מהמחלקה לעיצוב אופנה בשנקר: שנהב בר, לירון טרקה, שירה רזניקוב, ירדן שיקלי, שלי לזרוביץ ושי לוסט. כולן בוגרות קורס המחוייטות בהנחיית מאיה ארזי וג'קלין סופר שתיהן מהשמות המזוהים עם חייטות מדויקת וסיפור אופנתי עמוק.
העבודות שנבחרו מייצרות דיאלוג חי עם המורשת של בלאנסיאגה: מצד אחד אפשר לזהות בהן את השפה המחויטת הקלאסית מבנים גיאומטריים, כתפיים מודגשות, משחקי נפח ומצד שני פרשנות רעננה, חומרית וטכנולוגית, שמדברת בגובה העיניים עם 2025. החייטות הופכת לכלי לפירוק והרכבה מחדש של הגוף, הזהות והבגד בדיוק כפי שבלאנסיאגה עשה בזמנו, רק במבט של דור חדש לגמרי.
כשאקדמיה ישראלית הופכת לשפה בינלאומית
ההשתתפות של שנקר בפרויקט Transmissions אינה אירוע חד־פעמי, אלא חלק ממגמה רחבה יותר: המחלקה לעיצוב אופנה כבר שנים נוכחת בשיחות בינלאומיות על עתיד האופנה, בין אם דרך שיתופי פעולה עם מוסדות בחו"ל, דרך סטודנטים שממשיכים לבתי אופנה מובילים, או דרך חשיפה בתערוכות ובפרויקטים מחקריים.
מבחינת הסטודנטים והסטודנטיות, זהו רגע שיא: לא רק להיות מוצגים לצד תלמידים מבתי ספר כמו Central Saint Martins, Parsons ומוסדות מובילים נוספים, אלא להיכנס בפועל למוזיאון שמקדש את אחד האייקונים הגדולים של ההיסטוריה האופנתית כממשיכי דרך שמוזמנים "לגעת" במורשת הזו ולעצב איתה את העתיד.
עוד כתבות שיכולות לעניין אותך:
גאווה מקומית-אופנה גלובלית
בעידן שבו כותרות על חרמות ופרישות מאירועים בינלאומיים תופסות מקום מרכזי בשיח, הסיפור של שנקר ומוזיאון בלנסיאגה מזכיר שאופנה עדיין יודעת לספר סיפור אחר: כזה שמבוסס על קפלים, תפרים, חתכים וסילואטים אבל מדבר על דיאלוג, סקרנות ושיתוף פעולה חוצה גבולות.
בעבורנו, זה רגע שבו אפשר לעצור לרגע ולהסתכל על מה שקורה בתוך הסטודיו בשנקר, מול שולחנות הגזירה ומכונות התפירה: דור חדש של מעצבות ומעצבים ישראלים, שגדל לתוך מציאות מורכבת ועדיין מצליח לתרגם אותה לשפה בינלאומית נקייה, מדויקת ומרגשת.
