על רקע נופי העיר העתיקה, במקום הכי ירושלמי שאפשר – מרפסת הגג של הקמפוס החדש של בצלאל – התקיימה השבוע תצוגת הגמר של המחלקה לצורפות ואופנה. 34 בוגרות ובוגרים הציגו את קולקציות הסיום שלהם, שסיכמו ארבע שנות לימודים, יצירה, התבשלות והגדרה מחודשת של מה זה אומר לעצב ליד ולגוף.
האירוע, שהתקיים בתמיכת הקרן לירושלים, היה הראשון במתכונתו בקמפוס החדש – והצליח לייצר רגע של תרבות חיה, כזו שנוגעת לא רק בבד ומתכת, אלא גם במציאות עצמה.
כשאסף גרניט סוגר תצוגה
מי שגנב את ההצגה – תרתי משמע – היה השף הירושלמי אסף גרניט, שעלה למסלול לא כדמות מאחורי הסירים, אלא כדוגמן של ממש.
גרניט פתח וסגר את התצוגה כשהוא לבוש בפריטים מתוך קולקציות הגמר של הבוגרות רז סקטר וניצן סואיה – והביא איתו לא רק נוכחות, אלא גם קריצה מקומית מדויקת.
תצוגה חיה בלב עיר סוערת
לאורך הערב ניכרה התחושה שהפורמט החי – אחרי תקופה של תערוכות סטטיות ומציאות מתוחה – היה הבחירה הנכונה. המפגש בין הגוף, הבגד והקהל החי יצר רגעים עוצמתיים ובלתי מתווכים, שמזכירים שלפעמים עיצוב טוב צריך פשוט לנשום על המסלול. הקולקציות עצמן נעו בין עשייה קראפטית מוקפדת לבין שימוש בטכנולוגיות מתקדמות – תלת-ממד, חומרים אלטרנטיביים, והצעות חדשות לעיצוב סביבת הגוף.
רגע לפני שהן יוצאות לעולם
כמו בכל שנה, גם הפעם הורגש שהבוגרות והבוגרים לא רק מציגים פרויקט – אלא בונים שפה אישית. חלקם עסקו בזהות, אחרות בחומר, היו מי שבחרו לחקור דימוי גוף או מגדר, ואחרות פנו לסיפור משפחתי או זיכרון תרבותי. מה שבלט במיוחד: חשיבה ביקורתית ונכונות לעסוק במציאות הישראלית כפי שהיא – על המורכבויות, השסעים והכאב, וגם על היופי, העומק והאפשרות לריפוי דרך יצירה.
ומה עכשיו?
מי שפספס את התצוגה יוכל לראות את העבודות כחלק מתערוכת הבוגרים של בצלאל, שתיפתח ב־31.7 ותימשך שבועיים. לראשונה תוצג גם עשייה מתכניות התואר השני, והקמפוס כולו יהפוך למוזיאון פתוח שבו יוצגו מאות עבודות של למעלה מ־500 בוגרים ובוגרות מכלל המחלקות.
עוד כתבות שיכולות לעניין אותך:
סיכום שלנו?
תצוגת הגמר של המחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל הצליחה לחדד פעם נוספת את מקומה הייחודי בזירת האופנה המקומית: שילוב של ידע, חומר, רעיון ואומץ לעצב מתוך הקשר. רגע לפני היציאה לעולם – אפשר בהחלט להגיד שיש כאן דור מעצבות ומעצבים שלא מפחדים לחשוב, להגיב ולהשאיר חותם.
