הטייץ חזר למרכז — לא כפתרון “לרוץ לאימון”, אלא כבסיס ללוק מכוון: נקי, רגוע וחד. המפתח הוא לא “איזה טופ לשדך”, אלא איך לגרום לזה להיראות לבוש.
העיקרון
הטייץ הוא הבסיס, לא הכוכב. תני לשאר האלמנטים לשדר “לבוש”: שכבה חכמה, פרופורציות מאוזנות וטקסטורות שמדברות יוקרה שקטה.
כללי זהב (שיעבדו תמיד)
שחור, מאט, אטום – לא שקוף, לא מבריק.
מותן גבוהה וקווים נקיים (תפרים מינימליים).
אורך קרסול — מחמיא ומשאיר מקום לנעל.
לוגואים למינימום — עדיף בלי.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
פרופורציות – צמוד למטה → רגוע/לבוש למעלה. בחרי שכבה שמייצרת קו אורך (מעיל קל, ז’קט רך, סריג נקי). כיסויי יתר? מיותר. נראות “נקייה” עושה את העבודה.
פלטת צבעים – נייטרלים שעובדים יחד: שחור, אפור עמוק, שמנת, בז’. רוצים נגיעה של צבע? אחת—לא סט שלם.
טקסטורות שנראות “יקר” – מאט על מאט, סריגים רכים, כותנה פריכה, עור/דמוי־עור במינון. הימנעי מבדים טכניים מבריקים שמחזירים לחדר כושר.
אקססוריז שמעלים מדרגה – תיק מובנה קטן, תכשיט עדין, משקפי שמש חדים. שיער אסוף נקי תמיד מצלם טוב.
מה מדלגים – ניאון, הדפסי ג’ים, שקיפות, נעלי ריצה מגושמות, טופים טכניים עם פסים/רשת. זה מרגיש אימון—לא יומיומי מלוטש.
איפה זה עובד – עיר/סידורים, טיסות, משרד לא־פורמלי, מפגש קפה. כששומרים על הקוד “לבוש”, הטייץ מתנהג כמו מכנס לכל דבר.
טיפ קטן לצילומים -אור טבעי, קו אורך (מעיל פתוח/קרדיגן), חיתוך בגובה הקרסול ונעל נקייה—ותמונה נראית “יקרה” ברגע.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
עוד כתבות שיכולות לעניין אותך:
בנות JOUR מסכמות:
טייץ טוב הוא במה נקייה. בחרי בסיס שחור איכותי, הוסיפי שכבה “לבושה” ונעל מדויקת—וקיבלת לוק עירוני חד בעשר שניות, בלי לרדוף אחרי תמונות השראה.
