התערוכה "עתיד ורוד" תיפתח בגלריה בית מאירוב בחולון ותימשך בין התאריכים 17.9.24 עד 31.12.24. תערוכה זו מתמקדת בדמותה של פנינה רוזנבלום, ומספרת את סיפור המסע שלה משכונת מצוקה בפתח תקווה ועד להגשמת חלומות בינלאומיים בעולם הדוגמנות בעבר ובעסקים בהווה. היא הצליחה להגדיר מחדש את הפמיניזם בישראל ולפרוץ ממדורי הרכילות אל ראיונות וסיקורים בינלאומיים בתחומים חברתיים, מדיניים וכלכליים.
פנינה נולדה בשנת 1954 בפתח תקווה, בתם של תקווה ממוצא עיראקי וצבי ממוצא גרמני. היא גדלה עם אמה בתנאים קשים וכבר כנערה צעירה החלה לעבוד כדי לפרנס את עצמה. בין תחביביה היה גם משחק כדורגל, והיא שיחקה בנבחרת הבנות של פתח תקווה.
בשנת 1971, מגזין הבידור "העולם הזה" הזמין אותה להשתתף בתחרות "מלכת המים", והיא זכתה לראשונה בתואר סגנית שניה. לא הייתה זו התחלה של קריירת דוגמנות, אלא קפיצה למעמקי חלומות, כריזמה, שונות ואומץ. רפאל וזאנה אומר: "כדוגמנית מזרחית שאינה מתכחשת לשורשיה, גם לשורשים השחורים בשיער, פנינה פורצת דרך ביכולתה לפתוח דלתות בעשר אצבעות, ללא התנצלות או הסברים, עם אמונה חזקה בדרך ובנתוני הפתיחה שהיא מגדירה בעצמה, לא מתוך השוואה מגדרית ולא מתוך מצוקה עדתית אופיינית לאותן שנים.
היא סללה דרך לפמיניזם מסוג חדש, כזה שהופך את הנשיות לשם תואר, להבנה ולכוח. פנינה מעולם לא דיברה על שוויון זכויות כאקט פמיניסטי, אלא הגדירה סדרי עדיפויות לזכויות נשים, התרחקה מהדרך שסללה עבורה במעברה, ספגה ביקורת מבית וחייכה. החיוך שלה היה כלי לשבור כל תקרת זכוכית וכל דעה קדומה. ענקי הסאטירה "ניקוי ראש" נאלצו להוריד את הכובע כשפנינה התארחה בתוכנית, עמדה זקופה, זוהרת, עם עור של פיל ואומץ של וונדר וומן ישראלית אמיתית.
העתיד הוורוד שלה אינו אסקפיזם מנותק מציאות, אלא ראייה אחראית ומפוקחת שמלווה את פנינה מילדותה ועד היום, כאשר היא חלק בלתי נפרד מקידום התודעה הציבורית למצב הביטחוני והחברתי בישראל ושמירה על המוראל הלאומי כחלק מהחוסן הנפשי של כל אחד ואחת מאיתנו. פנינה הייתה ונשארה כדי להאיר ולהתמיד בעשייה למען עתיד טוב ומבטיח.
ההיסטוריה של פנינה נכתבת במו ידיה, בעזרת אהבתה לכתיבה, והיא הופכת במהרה לדמות ציבורית שכולם רוצים להזדהות איתה. היא כותבת ב"זמנים מודרניים", ב"ראש אחד", ב"מוניטין" וב"לאשה", וכותבת גם שירים למגירה. לא מדובר בקריירה עיתונאית מתפתחת, אלא היא דואגת לכך שהעיתונים ששמה מעטר יתלו וימסגרו, והיא נחקקת כאייקון פוטוגני שמגדיר מחדש את הנוכחות הנשית בתודעה הציבורית.
נוכחותה באירועים מתוקשרים הופכת לאירוע תקשורתי נוצץ בפני עצמו. היא קיבלה תפקיד בסרטו של מנחם גולן "מלכת הכביש" לצד גילה אלמגור ויהודה ברקן, והצטלמה להפקות דוגמנות רבות בארץ ולאחר מכן בלונדון ובארצות הברית. היא השתתפה ב-1981 בסרטו של אסי דיין "עם ישראל חי".
בשנת 1983, פנינה בוחרת לפרוץ למדורת השבט הישראלית ומשתתפת בתחרות הקדם אירוויזיון. מצוידת בסקרנות הקהל ובתלבושת של יהודית גוטפריד (גוטקס), היא סיימה עם שתי נקודות ושיר שיהפוך לקלאסיקה, הראשון בסדרת הקלטות סינגלים שיוצאים לרדיו ב-1984: "עם ישראל חי בקושי" שבוצע בדואט עם צביקה פיק, "קיץ של אהבה" בדואט עם אילן בן שחר, השיר "וידוי אישי" וגרסה משלה לשירה של מרילין מונרו "My Heart Belongs To Daddy". לא קריירת זמרה מתפתחת, אבל את "תמיד אשה" כולם זוכרים.
בשנה זו היא מופיעה גם בסרט המוסיקלי "כאסח" בבימויו של חיים גיל. תסרוקת "קפוץ לי" שחקוקה על שמה תהפוך לז'אנר תרבותי חברתי שיהדהד זמן רב ויתועד בספרה הראשון "רגעים מתוקים". היא פורצת דרך לכל משפיעני הרשת שיבואו אחריה ויגיעו הכי רחוק.
עוד כתבות שיכולות לעניין אותך:
פנינה השתתפה לאורך השנים בתוכניות ראיונות רבות בארץ ובעולם, תכניות אירוח, שעשועונים ותכניות ריאלטי "רוקדים עם כוכבים" (בשנת 2009) ו"המירוץ למיליון" עם בתה חן בשנת 2014. את "תמיד אשה" חידשה בגרסת רימיקס בשנת 2018 ולאחר מכן חברה לזמר וליוצר בריו חקשור בהקלטת מספר שירים אקטואליים בעקבות המצב המדיני, הבטחוני והחברתי בישראל "בואו נתאחד" לקראת בחירות 2022, ושירי מלחמת חרבות ברזל "איפה הייתם בשביעי לעשירי", "איראן דונט שוט" ו"צפון בוער". בשנת 2024 נבחרה לראשונה להוביל קמפיין לחברה שאינה שלה.
גלריית המשכן בית מאירוב, חולון, רח' הרצפלד 31, חולון, טל' 03-6516851. שעות פתיחה: ג', ד', ה' 20:00-17:00; ו' ושבת 13:00-10:00, הכניסה לגלריות העירוניות בחולון ללא תשלום
